קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית שדרכם CBD עובד

השפעותיו וסגולותיו השונות של CBD שיכולות לסייע לקיום, שיפור וזירוז תהליכים ביולוגיים שונים ומשונים בגוף האדם ובעיקר במספר מערכות חיוניות לקיום חיים כמו מערכת העצבים ומערכת הנשימה, הן השפעות שאמנם נובעות מתכונות ביולוגיות שקיימות במולקולה האופיינית של CBD אך "החצי השני" שלהן טמון בגוף האדם עצמו, במה שמכונה המערכת האנדוקנאבינואידית ואשר התגלה על ידי צוותים של חוקרים ישראלים לאורך כמה שנים בהובלתו של הכימאי המפורסם פרופ' רפאל משולם הנחשב על ידי רבים להיות "אבי הקנאביס הרפואי" בשל העובדה שהוא היה זה שזיהה לראשונה את אופיים ואופי פעולתם של החומרים הפעילים הדומיננטיים בצמח הקנאביס. המערכת העצבית שגילה צוותו של פרופ' משולם מהווה עד היום מושא למחקר מרובה ומעמיק, שכנראה יימשך עוד עשורים רבים אך בינתיים סיפק לנו לא מעט תובנות חשובות.

המערכת האנדוקנאבינויאידת היא שם כללי (באנגלית בקיצור ECS) למגוון רחב של אברונים, תאי עצב וחלקים אחרים במערכת העצבים הכרוכים באופן בלתי ניתן להפרדה מפעילותן החיונית של מערכות הגוף החשובות ביותר לקיום תהליך החיים. בין היתר מערכת זו זוהתה ככזו הקשורה לפעילותה של מערכת ההורמונים המווסתת את פעילות כל המערכות החיוניות בגוף ואף כמה חומרים חיוניים המיוצרים בגוף האדם כמו למשל החלבון 'אננדמייד' זוהו בעצמם כחלק ממערכת ה-ECS השלמה, כלומר כחומרים שאמנם קיימים בגוף האדם, אך צריכה של קנאביס רפואי ובייחוד של CBD או THC "מפעילה" את המנגנון שגורם להפרשה מבוקרת שלהם בצורה מסוימת שמחלה השפעה מורגשת על גוף האדם.

קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית – סוגים ידועים

ישנם שני סוגים עיקריים של קולטנים אנדוקנאבינואידיים שזוהו עד היום על ידי חוקרים מכל העולם, אך חשוב קודם כל לציין כי עדיין לא קיים היום ולו מדען או חוקר אחד, פרופסור מומחה לתחומו או אחרת, שיכול להגיד לכם בדיוק מה תפקידו המדעי המדויק של כל אחד מהקולטנים המהווים את המערכת המיוחדת והסבוכה הזו. כדי לפשט את העניינים, מרבית המומחים מסכימים כיום על חלוקה לשני סוגים עיקריים של קולטנים אנדוקנאבינואידיים, הנפרדים בין שתי מערכות חיוניות עיקריות בגוף ולפיכך ניתן להבדיל אותם זה מזה, עדיין לא באופי שמבדיל בין כל התכונות והתפקידים הפוטנציאליים שלהם בגוף אך לפחות באופן שמקרב את עולם המדע צעד אחד נוסף אל עבר מטרה זו.

הסוג הראשון של קולטנים אנדוקנאבינואידיים שזוהו עד היום בגוף האדם הם קולטנים מסוג CB1 אשר קיימים בעיקר במערכת העצבים. קולטנים אלו זוהו בין היתר בתור אלו שמעבירים את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC ומחלים אותה בכל המקומות הרלוונטיים בגוף המחוברים בקשר ישיר לקולטני המערכת האנדוקנאבינואידית. קולטנים מסוג זה נמצאו ככאלה המגיבים לא רק עם THC אלא גם עם CBD, אשר נמצא כמחליש את אופי הפעילות החשמלית שנוצרות ומועברת בהן לאחר הקשר שנוצר בין קולטנים אלו ובין מולקולות THC. כלומר במילים פשוטות, גם CBD מגיב עם הקולטנים הללו, והוא מגיב בצורה הפוכה מזו של THC באופן שמחליש את ההשפעות ש-THC יצר לפניו. מסיבה זו צריכה של CBD ידועה ככזו שיכולה להחליש השפעות קיימות שנוצרו אצל מטופל מצריכה של THC.

הסוג השני של קולטנים אנדוקנאבינואידיים אשר לגביהם ידוע היום פחות מידע מדויק הם קולטנים מסוג CB2 אשר קיימים במקומות מסוימים במערכת העצבים אך בעיקר במערכות משנה אחרות בגוף המקושרות לפעילותה של המערכת הביולוגית המורכבת ביותר בגוף האדם – מערכת החיסון. השפעות הקשורות לפעילות חשמלית המועברת בקולטנים אלו קשורות למשל להשפעה שיש ל-CBD על תאי מערכת החיסון במקרה של טיפול במחלות אוטואימוניות, אך כאמור לא ידוע מידע רב בעולם המחקר המדויק בנוגע לסוג זה של קולטנים אנדוקנאבינואידיים או להשפעות שיכולות להיות ל-CBD בקשר שהוא יוצר איתם.