קריטריונים למחקר קליני במוצרי CBD – איך זה עובד?

אם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לדעת בדיוק מהן ההפשעות הרפואיות הפוטנציאליות של מוצרי CBD כאשר נעשה בהם שימוש רפואי, ומאיפה מביאים כל החוקרים את כל אותן העובדות שמפורסמות ברשת לגבי ההצלחות של מוצרי CBD בכל מיני קריטריונים רפואיים שהפכו אותם לבסוף למוצר שהטיפול בו מאושר היום בישראל על ידי משרד הבריאות (בהתאם להנחיות 'נוהל 106' הקובע את מתווה השוק) התשובה שאתם מחפשים היא מחקרים קליניים. למקרה שלא נתקלתם עד היום בביטוי הזה, מחקר קליני הוא מחקר שנערך תוך שימוש במוצר מסוים שהוא מושא המחקר, לצורך טיפול בהתוויות רפואיות מסוימות אשר לגביהן יש בסיס להאמין שתוצאות הטיפול יהיו חיוביות, תמיד בנסיינים אנושיים (שלא כמו מחקר תיאורטי במודלים שונים הנעשה במעבדה) ותמיד תוך בחינה מדוקדקת, כפולת סמיות (Double Blind) וכזו שעומדת בתקני קליניים בין לאומיים למחקר נתונים נאות המשמש הלקפת מסקנות לגבי יעילות רפואית של מוצרי פארמה.

הדבר הראשון שחשוב להבין לגבי מחקר קליני הוא האופן שבו מתוכנן וממומן מחקר כזה, שהיא על ידי חברות פרטיות המייצרות את המוצרים הללו ואשר יש להן אינטרס שאותם מוצרים יקבלו אשרר ממשלתי, אקדמי ומסחרי ליעילות שלהם, מה שיגרום ליותר מטופלים לקנות אותם ולספק לחברה יותר רווחים. בדיוק מסיבה זו, כלומר האינטרס המסחרי שלך החברות שמעורב בהצלחת המחקר, קבעה הקהילה הרפואית הבין לאומית סטנדרטים מסוימים כמו למשל כפילות הסמיות של הנתונים, האופן שבו נבחרים הנסיינים על ידי גוף צד ג' והאופן שבו מפקח צוות החוקרים על הפקת המסקנות בשלב הסופי של המחקר, במטרה שלא לאפשר לאף גורם בעל אינטרס לעוות את תוצאות המחקר, שאף גוף בודד או חוקר בודד לא חשוף לכולן במקום ובזמן אחד. בנוסף לכלכ זה, ישנם עוד כמה קריטריונים שכל מחקר קליני במוצרי CBD חייב לעמוד בהם.

קריטריונים למחקר קליני ב-CBD – על מה מקפידים?

הדבר הראשון שחייב להיות קיים בכל שלב מתקדם של כל מחקר קליני הנוגע להשפעותיו של מוצר CBD מסוים הוא דרך הצריכה האחידה שבה צורכים כל המטופלים במחקר את ה-CBD שלהם בתור חומר פעיל. למשל, אם דרך הצריכה שנבחרה (מה שלא סביר בכלל במחקר רפואי) היא עישון, כל המטופלים יצרכו את ה-CBD שלהם בעישון ואם נבחרה דרך צריכה שהיא שמן הנצרך בתצורה מסוימת בבליעה או תחת הלשון, בדיוק בדרך זו יצרכו כל המטופלים את החומר הפעיל שלהם, כדי שלא ליצור הטיה מגמתית של התוצאות, שעשויות להיות אפקטיביות יותר או פחות בתצורת צריכה אחרת.

הדבר השני שתמיד יהיה קיים בכל מחקר קליני נאות הוא קבוצת ביקורת, המורכבת מקבוצת מטופלים המקבלים טיפול פלסבו שאינו כולל חומרים פעילים אקפטיבייםף בלא ידיעתם כמובן. קבוצה זו מיועדת כדי לבקר את תוצאות הניסוי בדיעבד, למשל במקרה בו נצפה שיפור ניכר בקרב כל המטופלים באורח פלא, ונדרשת הוכחה לכך שלא מדובר אפוא בהשפעה של הטיפול במוצר ה-CBD שנבדק. אם שיפור מסוים נמדד בקרב קבוצת המטופלים שלא קיבלה את החומר הפעיל אלא טיפול דמה, הוא מראש מהווה נקודת ביקורת פוטנציאלית שיהיה ניתן להשוות אליה את תוצאות המחקר הסופיות.

כמובן שכל מחקר קליני יכלול עוד קריטריוניו סינון רבים, שמיועדים למקד ככל הניתן את הפרספטיקה בה יהיה ניתן להציג לבסוף את תוצאות המחקר כממצא סופי. מחקר המכיל נתונים ממוקדים יותר הוא מחקר איכותי יותר, שתוצאותיו יעלו את הסבירות שאותו מוצר יקבל הכרה של תרופה רשומה או של טיפול רפואי רשמי.